לטייל על הגגות | מיכל יקל

מאוד מאוד אוהבת לטייל על גגות; בעיות של איטום, רעפים שבורים, בדיקת שיפועים. מסוג העבודות שגורמות לחייך בשמחה; הנה סיבה טובה לטייל על קצוות של מבנה, אל שיא של שיפוע, לראות את העולם משם... לחוש את זרימת האדרנלין בגוף כשבודקת מרזב ישן כשהקצה של הגג ממש, אבל ממש קרוב.
להקים גג מיוחד ויצירתי לא ממש יוצא הרבה אבל קרה לי כבר, מנופים כבדים שמרימים קורות פלדה, לעמוד בגובה של 12 מטר מעל הקרקע על קיר בעובי 20 ס"מ ולרתך כי המסגר יש לו פחד גבהים.
אך מעבר לתענוגות שלי בעניין, גגות זה תחום שחייב להיות מאוד מוקפד בבנייה, אחרת, הבית דולף, או חם מדי או פשוט הולך לאיבוד חלל שניתן היה ליהנות ממנו.
שלושה סוגי גגות עיקריים:
גג ישר – למעשה מתנהג כמו מרפסת גדולה, איטום למרפסות יהיה דומה מאוד לתוכנית של איטום גג.
גג רעפים – גג הבנוי מקונסטרוקציה ומצופה רעפים.
גג משולב – חלקו רעפים וחלקו ישר.

סוגים רבים של רעפים קיימים בשוק, אלו האדומים עשויים חימר המאוד נפוצים, רעפים שבנויים משורות של פח מצופה בחומר לבידוד טרמי ומגיעים בצבעים שונים, רב רעף – רעפים העשויים מזכוכית שקופה וכן רעפים מאבן ציפחה (גגותיה של לונדון מצופים בהם).

ניתן כמובן לקרות בית מחומרים רבים נוספים, גגות זכוכית קבועים או נפתחים עם מנגנון חשמלי הפכו גם הם יותר נפוצים בשנים האחרונות, בעיקר לסגירות קטנות יותר כמו פטיו או מרפסות.

ולהלן ההמלצות: את התקרה האחרונה של המבנה הייתי מציעה תמיד לבצע עם בידוד טרמי גבוה, הוספה של לפחות חומר מבודד אחד על התקרה, כמו פיזור לוחות פוליאוריתן או קלקר לפני הריצוף או לפני שכבת הציפוי האחרונה מפחיתה באופן משמעותי את חדירת החום לבית.
איטום הגג – הנחת יריעות זפת היא שיטה ידועה ובטוחה יחסית כחומר איטום בפני חדירות מים, חומרים רבים חדשים הופיעו בשנים האחרונות בתחום האיטום, רובם נוצרים במריחה של מעין שכבת גומי לא חדיר למים וגמיש באופן שתנועות המבנה וסדקים שנוצרים עם הזמן בריצפת הבטון לא יקלקלו את המשטח.
הדבר החשוב ביותר, לכל יישום של חומר איטום למים, הוא שלפניו תהיה יציקה מאוד ישרה ונקייה עם שיפוע טוב לכיוון הניקוז, הקפדה של "מדה" איכותי ועשוי נכון חשובה בעיני יותר מחומר האיטום העליון המונח עליו.
עם חומר האיטום יש "לטפס" אל מעקה הגג לפחות לגובה 40 ס"מ. אני תמיד שמחה לראות את הקונטור העליון (המקום שעליו מונח הקופינג) מצופה ואטום גם הוא.

ריצוף הגג – כיום ניתן לקבל גרניט פורצלן במחירים מפתיעים מאוד למ"ר, ובזה הייתי משתמשת כריצוף לגג או מרפסת. יש לפתוח פוגות (מרווחים בין הבלטות) של לפחות 3 מ"מ כדי לאפשר לרובה (חומר האיטום שסוגר בין הפוגות של הריצוף) לחדור היטב.
סוג הרובה המומלץ לעבודות חוץ הוא הרובה ההיפוקסי, שווה מאוד בעיני את תוספת המחיר שדורש השימוש בחומר זה. הסיבה לבחירת ריצוף בגדלים קטנים יחסים לאזורים אלו נועדה כדי לאפשר שיפוע טוב יותר ואחיד לכיוון הניקוז. (מידה מומלצת 30/30 או קרוב לזה) ככל שהשטח קטן יותר חשוב שהמרצפת תהיה קטנה יותר.
סגירת רעפים מפנים הבית – המלצה חמה, יש לצפות את גג הרעפים מצידו הפנימי בחומר איטום כמו יריעות BTI או צמר סלעים ולסגור אחריו בגבס – מפחית באופן משמעותי את חדירת החום לבית.
אפשרות טובה נוספת היא להקציף שיכבת פוליאוריתן על שטח הגג הפנימי, יישום שבונה איטום מצוין ומחזיק היטב את הרעפים. רצוי מאוד לכסות בגבס אחרי חומרי הבידוד.

נקודה למחשבה: דודי שמש על הגג
הצרה הגדולה ביותר על גגות וסיבה משמעותית לחדירות מים לגג היא נזילות מדודי שמש. על מנת למנוע את הבעיה ניתן להרכיב את דוד השמש על פיילה בגודל של 60/60 ס"מ העשויה מפלסטיק עמיד UV או פיילה מנירוסטה, לחזק היטב את הגג ומהפיילה להוציא צינור ניקוד נפרד שירד או יצטרף לניקוד הגג. יש להפקיד שהפיילה מונחת על איזור ישר מאוד ולאטום אותה מסביב, על מנת למנוע "בריכות" מתחתיה.